<h1>הבתים — שערי נטילת ידים שער שלישי</h1>
<h2>דף קז.</h2>
השוקת שדולה אדם בידו או בגלגל ונותן לתוכן, והמים נמשכין ממנה באמה והולכין ומשקין הירקות או הבהמה, והניח ידיו בשוקת ועברו המים ושטפו על ידיו לא עלתה לו טבילה, שהרי אין כאן נותן על ידיו, ואם היו ידיו קרובות לשפיכת הדלי עד שנמצאו המים נשטפו על ידיו מכח נתינת האדם עלתה לו טבילה, לר"ם. יש מן הגדולים שכתב הכיורות שיש להן כעין דדים שמריקין מהם מים לנטילה, ואותם דדין עומדין פקוקין, וכשרוצין ליטול נוטלין הפקק, נטילת הפקק הוא כח האדם והמים באין מכחו ונוטלין בהם. ויש מן הגדולים שכתב שלא נחשב לכח האדם אלא הקלוח הראשון, לפיכך צריך לחזור ולפקקו, שיבא בכל פעם ופעם מכח האדם.
יש מן הגדולים שכתב שהטובל ידיו בנהר וכיוצא בזה מברך על שטיפת ידים. ויש מי שכתב שמברך על טבילת ידים. כתב הר"ש בן אדרת ורבותינו הורו שמברך על נטילת ידים אע"פ שאין כאן נטילה, שבכלל טבילה נטילה שבכלל מאתים מנה, והרי הוא מטביל מפני שנצטוו על הטבילה ועליה הוא מברך. יש מן הגאונים שאמר שאין מברכין על נטילת ידים אלא כשנוטל בכלי, שברכת נטילה היא על שם הכלי שנקרא אנטל, ומה שכתב הר"ש נראה לנו עיקר. כתב הר"ש בן אדרת הכלי שדולין בו מים מן הנהר או מן הבור אם נקב בכונס משקה אין נוטלין ממנו לידים, אבל אם היה על גב הנהר או על הבור וקלוח המים יורד ממנו לנהר או לבור מטבילין ממנו לידים, שהקלוח מחבר בינו ובין המים שבבור או בנהר, והרי הוא כמטביל בבור או בנהר, והר"ם לא הביא זה. ויראה לי שיש לו נסחא אחרת בנסחת הרי"ף.
כתב הרב בעל ההלכות גדולות המשכשך ידיו בתוך כלי שיש בו רביעית ידיו טהורות כאלו נטל מן הכלי. יש מן הגדולים שכתב והוא שיהיה כלי המטלטל, אבל תוך השוקת וכיוצא בזה מן הדברים המחוברים בקרקע הרי הוא כקרקע ולא יצא ידי נטילה. ויש מי שפסק שלא יצא ידי נטילה אלא כשיטול מן הכלי. וזה נראה עיקר, וכן דעת הר"ם.
כלי שאינו מחזיק רביעית אין נוטלין ממנו לידים. ובכל הכלים נוטלין לידים אפילו בכלי גללים ובכלי אבנים ובכלי אדמה, ואין נותנין לידים לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת החבית. כתב הרב בעל התוספות המגופה או שולי המחץ שיושבין שלא מסומכין, אם מחזיקין רביעית נוטלין מהם לידים, ולא אמרו אין נוטלין אלא כשאין יושבין שלא מסומכין, ולא נתברר לי.
אם תקן המגופה לנטילה נוטלין ממנה לידים. וכן החמת שתקנה נוטלין ממנה לידים, לר"ם. מלשון הר"ם שמענו צריך שיתקן אותם לנטילה, אבל אם לא תקנם לנטילה אע"פ שמחזיקין רביעית אין נוטלין ממנו מפני שאינו כלי. ויש מי שפסק שאפילו תקנם לנטילה אם אינם יושבין שלא מסומכין אין נוטלין מהם לידים, והר"ם לא באר זה. השק והקופה אע"פ שתקנם וזפתן אותן בזפת וכיוצא בהן, אין נוטלין מהם לידים, לפי שאינם עשויין לקבל משקין.
כלים שנשתברו שבירה המטהרת אותם מידי טומאה אין נוטלין מהם לידים שהן שברי כלים, לר"ם. יש מן הגדולים שפסק ששברי כלי חרס אם מחזיקין רביעית נוטלין מהם לידים ואפילו באו מכלים גדולים שאין מקבלין טומאה. ונראין דבריו בזמן שתקנם לכך שעשאן כלים מיוחדים לנטילה, אבל אם לא תקנם לכך אין נוטלין מהם לידים. יש מן הגדולים שפסק חבית שנקבה ועשאה בזפת ונשברה, אם יש במקום הזפת מחזיק רביעית תורת כלי עליה ונוטלין ממנה לידים. אבל חרס שנקב וסתמו בזפת אין נוטלין ממנו לידים שאין תורת כלי עליו, ונראין דבריו. וכגון שלא תקנו לכך אבל אם תקנו לכך נוטלין ממנו לידים.
